#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שתופי מבואות?	"כי היכי דתקנו עירובי חצרות דהוי כאילו כולם דרים בבית אחד כך תקנו שתופי מבואות דהוי כאילו כולם פתוחים לאותו חצר (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן שפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא שמה שיתוף?	"ביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דנקרא שיתוף כדי לקצר בדברים וליתן סימן במה אנו מדברים דאל&quot;כ היינו צריכים בכל פעם לומר עירובי חצרות עירובי מבואות, ועוד ביאר דשיתוף הוא יותר כולל משם עירוב"	סימן שפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מאכל משתתפין בו?	"משתתפין בכל מיני מאכל [תוס&#x27; ורמב&quot;ם, דלא כראב&quot;ד דס&quot;ל דדוקא בעירובי תחומין מערבין בכל מיני מאכל ולא בשיתופי מבואות (ב&quot;י)] [וכפשוטו אפי&#x27; בפרוסה (וכן נקט הערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;, וגם מבואר ממ&quot;ב סי&#x27; שפ&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;), עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ו&#x27;) על הביה&quot;ל שם], וביאר רש&quot;י דאינו דומה לעירוב דהתם הוא משום דירה ודירתו של אדם נגרר אחר פתו משא&quot;כ שיתוף הוא רק לשתף החצרות וחצר לאו בית דירה היא (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ותוס&#x27; (ע&quot;א ע&quot;ב) כתבו דאפשר דלכתחילה ישתתף ביין ולא בפת כדי שיהא מינכר טפי, ורש&quot;י כתב דכ&quot;ש דמותר להשתתף בפת, והשו&quot;ע סותם כרש&quot;י דמותר להשתתף בשתיהם ואין מעלה ביין בדוקא (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)]"	סימן שפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יניח השיתוף?	"בעירוב דהוא דירה צריך להניחו בבית בדוקא, אבל שיתוף יכול להניחו אפי&#x27; באויר חצר או בבית שאין בו ד&#x27; על ד&#x27; אבל לא באויר המבוי דאינו מקום משתמר [לתוס&#x27; יניחו בדוקא בחצר ולא בבית כדי שיהא מינכר טפי דשיתוף שייך למבוי וקרוב לתשמישי מבוי, אבל מירושלמי ורש&quot;י ורוב ראשונים מבואר דיכול ליתן השיתוף בבית נמי, וכן קיי&quot;ל (ביה&quot;ל ד&quot;ה וא&quot;צ)], והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) הביא שיטת ר&#x27; יוחנן בירושלמי דס&quot;ל דמותר להניחו באויר מבוי ואע&quot;פ שאפשר לפרש דר&#x27; יוחנן מיירי במבוי המשתמרת מ&quot;מ להלכה קיי&quot;ל דאינו יכול להניחו באויר מבוי אפי&#x27; כשהוא משתמרת שם"	סימן שפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצר שמניחין בו השיתוף, האם צריך ליתן חלק?	"לא, דומיא דעירובי חצרות דבית שמניחין בו העירוב א&quot;צ ליתן חלק (ביה&quot;ל ד&quot;ה מכל), אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ב&#x27;) מחדש דזהו דוקא אם הניחו לשם עירוב ושיתוף אבל כשהיו שותפים מכבר אפי&#x27; מי שמונח ברשותו צריך ליתן חלק [והא דכתב המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ט&quot;ז) דמיירי בשלשה שותפין היינו מפני שמיירי באחד שמשותף עם אחד ביין ובשני בשמן]"	סימן שפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשה חצרות של ישראלים, האם אפשר להם להשתתף יחדו?	"כתב תשובת הרשב&quot;א דאינם יכולים להשתתף יחדו, ויש בזה ב&#x27; פירושים במפרשים, א&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) משמע דס&quot;ל דאינם יכולים להשתתף מפני שיש גוים [שלא שכרו מהם] שדרים ביניהם [ולפי&quot;ז מה שכתוב שדלתות נעולות לאו דוקא (גר&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], ב&#x27; הבית מאיר פי&#x27; דאינם יכולים לערב מפני שדלתות נעולות בלילה ואין להם רשות לפתוח ועל כן לא מקרי שיתוף [ואפי&#x27; בזה פקפק הבית מאיר על הרשב&quot;א דמהי&quot;ת דאינם יכולים להשתתף מחמת זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) "	סימן שפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני העיר שעשו שיתוף, האם האחרים שלא היו בכלל השיתוף אוסרים עליהם?	"כתב הרמ&quot;א דאינם אוסרים עליהם [אע&quot;פ שיש להם דריסת רגל] דכל העיר אינו נחשב כמבוי אחד, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דכל העיר נחשב כמבוי אחד וא&quot;כ צריך להבדילם ע&quot;י צוה&quot;פ או ב&#x27; פסים וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ל&quot;א) אבל לא סגי בלחי או קורה לחוד, וצ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ואין לומר דמיירי כשעשו ב&#x27; פסין דא&quot;כ מהני אפי&#x27; אם כל העיר נחשבת כמבוי אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)], והערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) ביאר הענין על דרך הבית מאיר, והא דאמרינן דאין העיר נחשב כמבוי אחד היינו מפני דכל שכונה ושכונה הוי חלק בפנ&quot;ע ואין להם דריסת רגל הכרחי זה על זה דיש להם דרך אחר {וכנראה דזה דומה למש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;) דהרמ&quot;א כתב דבאמצע המבוי סגי בלחי או קורה, והשיג עליו האחרונים דצריך תיקון חצר (מ&quot;ב שם ס&quot;ק ל&quot;ב), והערוה&quot;ש (שם סע&#x27; י&quot;ג) ביאר הרמ&quot;א דמיירי שרוצה לחלק כל מבוי ומבוי בפנ&quot;ע}"	סימן שפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לזכות ולשתף חצר אחרת שלא מדעתם?	"דינו כמו עירובי חצרות דמבואר לעיל (סי&#x27; שס&quot;ז) דאם הוא זכות לו [כגון דביתו פתוח לחצר אחד] יכול לזכות בשבילו ה&quot;נ אם חצרם פתוח רק למבוי אחד יכול להשתתף בשבילם שלא מדעתם (טור), וכן בשאר דינים ששייך בעירובי חצרות כן שייך בשיתופי מבואות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם משותף עם שכיניו בסחורה 1) יין ושמן 2) יין ויין 3) פת ופת, האם מהני לשיתוף?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<img src=""paste-e9e02e50d88e5c70dea42504eca478427f2876c6.jpg"">"	סימן שפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציורים הנ&quot;ל כשהשתתפו מתחילה לשם שיתוף?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דמצטרף כל מיני מאכלים אפי&#x27; בב&#x27; כלים ובלבד שנתמלא והותר וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ד&#x27;)"	סימן שפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור מזון לשיתופי מבואות?	"סגי בשיעור ב&#x27; סעודות אפי&#x27; לאלף בני אדם [דלא כהראב&quot;ד דס&quot;ל דבמשקין צריך רביעית לכל חד וחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה מלא)], ומצטרף כל מיני מאכלים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [כשהוא מכוין לשם שיתוף (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)], וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דכיון דמסתמא יש יותר מי&quot;ח בני אדם בשיתוף תקנו השיעור ב&#x27; סעודות אפי&#x27; בפחות מי&quot;ח בני אדם, אבל אינו משמע כן משאר הפוסקים דהריא&quot;ז ס&quot;ל דתקנו גרוגרת לכל בית שבחצר, והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) בשם רבינו יהונתן ס&quot;ל דתקנו גרוגרת לכל חצר, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דכתב דשיעורו שוה לעירובי חצרות שלא כערוה&quot;ש [אבל אינו מבואר אם כריא&quot;ז או כחזו&quot;א]"	סימן שפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משתתפין בגודגדניות?	"אם הוקשו הקלחים ונעשו כעץ אין משתתפין בהם דאינם ראוים לאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), אבל אם לא הוקשו כ&quot;כ יכול להשתתף בהם אע&quot;פ שאינם ראוים לחשוכי בנים מ&quot;מ ראוים הם למרובי בנים [וכמ&quot;ש שמערבין לנזיר ביין] (פרישה ס&quot;ק ט&#x27;), וזהו כתירוץ שני בגמ&#x27; (כ&quot;ח ע&quot;א)"	סימן שפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בתבלין 2) בפלפלין?	"1) פשטות הגמ&#x27; משמע דאין משתתפין בהם דאינם ראוים לאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) א&quot;נ משום דהוי כליפתן לבשר צלי ובשר צלי הוי ליפתן לפת וא&quot;כ הוי ליפתן לליפתן (ב&quot;ח, ערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;), אכן הרמב&quot;ם ס&quot;ל דמשתתפין בהם דראוים הם לתבל בו את האוכל, ואפשר לסמוך על זה בשעת הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ועי&#x27; בב&quot;י ובביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) איך הרמב&quot;ם מיישב הגמ&#x27;], וכתב רש&quot;י בפנינו דשיעורו שמינית שבליטרא והוא שמינית הלוג שהוא חצי רביעית (מ&quot;ב שם) [וע&quot;ע בהוספת להגהות הגר&quot;א דהביא מרשב&quot;ם בב&quot;ב דהוא חמישית בליטרא שהוא עשירית הלוג] 2) החיי&quot;א כתב שהוא גרוע משאר תבלינים ואין להשתתף בהם, אבל החת&quot;ס (הגהות על שו&quot;ע, שו&quot;ת או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ג) כתב דהוי כמו שאר תבלינים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) "	סימן שפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בפולין 2) בבצלים 3) בכהמין ופטריות 4) בכפניות 5) בעדשים בחטין ובשעורין?	"1) אין משתתפין ביבשים שאינם ראוים לאכילה אלא לאחר בישולם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) 2) בבצלים עצמן משתתפים אם יש בהם כדי ללפת ב&#x27; סעודות, ובעלי בצלים אין משתתפין בהם שהם קשין לאכילה עד שגדלו כאורך זרת ואז דינם כבצלים עצמן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) 3) לפי המחבר אין משתתפין בהם כלל דאין אדם סומך עליהם מחמת הסעודה או ללפתן ואינן באין אלא באקראי [והאוכלן לליפתן בטלה דעתו (ריטב&quot;א כ&quot;ו ע&quot;ב, ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)], אכן הגר&quot;א ס&quot;ל דמשתתפין בהם כשהם מבושלים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) דהרי מצינו בברכות (מ&quot;ז ע&quot;א) דהם מאכל חשוב וס&quot;ל דהגמ&#x27; ממעטין שאינם ניקח בכסף מעשר (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;) 4) אין משתתפין בהם שהם תמרים רעים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) 5) אין משתתפין בהם כשהם חיין דלאו בני אכילה נינהו [וה&quot;ה אורז ודוחן וקטניות יבשין], אבל משתתפין בהם כשהם קליות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [וה&quot;ה בעדשים מבושלות (ב&quot;ח, ערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;)], וע&quot;ע בביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דכתב דהרמב&quot;ם מקיל להשתתף אפי&#x27; בחטין ושעורין חיין [דלא כהמחבר דהביא דעת הרמב&quot;ם דמקיל בתבלין ולא בחטין ושעורין]"	סימן שפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בירקות 1) חיין 2) בשיל ולא בשיל 3) מבושלים?	"1) משתתפין בירקות שדרכן לאכול חי [ולפת בכלל זה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) 2) אין משתתפין בהם שהם קשין לאכילה (מ&quot;ב שם) [דלא כהראב&quot;ד דס&quot;ל דוקא בתרדין אין משתתפין בהם (ב&quot;י)] 3) משתתפין בהם (מ&quot;ב שם) [ולגבי השיעור, הפמ&quot;ג מצדד דלירק חי צריך שיעור ב&#x27; סעודות ולירק מבושל סגי כדי ללפת ב&#x27; סעודות, ותמה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ו) דמבואר מהמחבר לקמן דליכא חילוק]"	סימן שפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במים או מלח 2) במי מלח?	"1) אין משתתפין בהם דאינם מזון (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) [וחידש הגאו&quot;י דמשתתפין אם הניח שניהם זה אצל זה דהרי ראוים הם לערבן ביחד, אבל לא משמע כן מירושלמי וראשונים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)] 2) איתא בגמ&#x27; דלוקח בהם כסף מעשר אם מוסיף שמן לתוכן, וכתבו תוס&#x27; דה&quot;ה לגבי שיתופי מבואות דצריך להוסיף בהם מעט שמן [אע&quot;פ שאין בו שיעור שמן, ואינו ברור מהו השיעור שמן (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח), והמ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק מ&quot;ד) סותם ששיעורו רביעית], אבל הרבה ראשונים (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) ס&quot;ל דמשתתפין בה אפי&#x27; בלא תוספת שמן, וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) כרוב ראשונים"	סימן שפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל לשיעור לשיתופי מבואות?	"אם הוא דבר שבא ללפת את הפת שיעורו ללפת פת של ב&#x27; סעודות, ואם הוא דבר שאינו מלפת את הפת שיעורו כדי לאכול ממנו ב&#x27; סעודות [וביאר הלבוש דצריך ב&#x27; סעודות להראות שהוא קובע שם לשבת דהעיקר הוא הב&#x27; סעודות דהרי יוצא סעודת שלישית במיני תרגימא]"	סימן שפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לבשר 1) חי 2) צלי 3) מבושל?	"1) איתא בגמ&#x27; כדי לאכול ממנו ב&#x27; סעודות, והקשו הראשונים הא בשר חי אינו חזי כלל {ואע&quot;פ שבשר חי חזי לאומצא מ&quot;מ אינו ראוי לאכילת סעודה והוי כמו כהמין ופטריות}, ותירצו הראשונים דמיירי בבשר מלוח הרבה א&quot;נ כשהוא מבושל קצת (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובשר) 2) הוי ליפתן ושיעורו ללפת ב&#x27; סעודות [ואפי&#x27; במקום שאוכלים בשר בלא פת בטלה דעתו אצל כל אדם (עירובין כ&quot;ט ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ומ&quot;מ באותו מקום צריך שיעור כדי לאכול ממנו ב&#x27; סעודות (גאו&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א, ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;א)] 3) דינו כבשר צלי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן שפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בחומץ?	"כדי לטבל ירק מזון ב&#x27; סעודות (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), והיינו רביעית (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן שפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור יין 1) מבושל 2) חי?	"1) מהטור ושו&quot;ע משמע כדי ללפת פת של ב&#x27; סעודות, אבל הב&quot;י הביא ממגיד משנה דדי בשיעור קינוח ב&#x27; סעודות (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) כרוב הפוסקים להחמיר כדי ללפת 2) שיעור שתיית ב&#x27; סעודות והיינו ב&#x27; רביעיות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן שפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לשאר משקין?	שתי רביעיות	סימן שפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור 1) ביצים 2) רימונים 3) אפרסקים 4) אגוזים 5) אתרוג?	"1) שתים, ואפי&#x27; חיים דלפעמים אוכלים אותם ע&quot;פ הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) {וצ&quot;ל דזה שכיח טפי מבשר אומצא וכהמין ופטריות} 2) איתא בגמ&#x27; שתים [והטור כתב חמשה, וטעות סופר הוא (ב&quot;י)], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) כיון שחשובים הם די בשתים לקינוח 3) חמשה 4) עשרה (מ&quot;ב שם) 5) אחד (מ&quot;ב שם)"	סימן שפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור 1) ירק 2) פולין 3) תפוחים?	"1) בין חי בין מבושל שיעורו ליטרא 2) לחין - כמלא יד [דזהו השיעור ללפת ב&#x27; סעודות (ריטב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)], יבשין - אין משתתפין בהם דאינם ראוים לאכילה (לעיל סע&#x27; ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) 3) המחבר ס&quot;ל דדוקא תפוחי יער שיעורן כמלא קב, אבל הרבה פוסקים ס&quot;ל דכל תפוחים שיעורן כמלא קב (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) [ומתוס&#x27; (כ&quot;ז ע&quot;ב) משמע דאין משתתפין כלל בתפוחי יער (ר&quot;י באק)]"	סימן שפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור 1) תמרים 2) גרוגרת/דבילה 3) שמן?	"1) כמלא קב (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) 2) גרוגרת כמלא יד אבל לאחר שנדרסין ונעשין כדבילה שיעורו מנה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) [דשוב אינו נמכר במדה אלא במשקל (רש&quot;י, ב&quot;י)] 3) רביעית (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד, ועי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לשאר פירות?	"ההגהות האשר&quot;י כתב כדי למכור וליקח בהם מזון ב&#x27; סעודות, והשיג עליו הב&quot;י דאינו משמע כן משאר פוסקים אלא דהתם מיירי במעשר עני אבל לגבי עירובין תלוי בשיעור ב&#x27; סעודות [או לאכילה או ליפתן]"	סימן שפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משתתפין בדברים שאסורים לאדם אחד?	קיי&quot;ל כרבנן דס&quot;ל דנזיר מערב ביין וישראל בתרומה כיון דחזי לשום אדם [אע&quot;ג דסתם משנה בכלים כסומכוס מ&quot;מ בית הלל ס&quot;ל כרבנן (ב&quot;י)], וזהו בין לעירובי תחומין בין שיתופי מבואות, וגם נוגע לעירובי חצרות בפת של תרומה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)	סימן שפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזה&quot;ז 1) בתרומה 2) בחלת חו&quot;ל 3) בחדש?	1) כולנו טמאי מתים ואסורים בתרומה ואין משתתפין בה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) 2) מותר להשתתף בה דחזי לכהן שטבל לקריו [ואע&quot;פ שהרמ&quot;א מחמיר מפני שאין אנו כהנים מיוחסים הרבה מקילים בזה] (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג) 3) כתב המ&quot;ב (שם) דאם הוא מחמיר רק מצד החומרא יכול להשתתף בו, ואם הוא מחמיר מחמת השיטות שאוסרים מן הדין אסור להשתתף בו	סימן שפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנודר מככר 1) איסור אכילה 2) איסור הנאה?	"1) מדינא מותר להשתתף בה דחזי הוא לאחרים [וה&quot;ה שמותר בעירובי חצרות ותחומין (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)], אבל יש מחמירים כשאמר בלשון נדר או קונם גזירה אטו ככר של הקדש דאינו חזי לאחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;), ובאמת הוא מח&#x27; רש&quot;י ורשב&quot;ם בעירובין (ל&#x27; ע&quot;א), ולהלכה המחבר מקיל והרמ&quot;א מחמיר, וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דהאחרונים הסכימו כרש&quot;י דלא גזרינן [וצ&quot;ע למה כתב הרמ&quot;א דלכו&quot;ע אסור, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) מיישב דר&quot;ל דאפי&#x27; המקילים בתחומים כשאסר בהנאה מודו בקונם דאסור אפי&#x27; בתחומים דהוי דומה להקדש] 2) כפשוטו כו&quot;ע מודו דאסור להשתתף בה דדוקא לעירובי תחומין מותר לערב דאין מערבין אלא לדבר מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) [אע&quot;פ שיש מצוה לעשות שיתופי מבואות נמי מ&quot;מ אינו לצורך מצוה אלא לצורך רשות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דלפי הרמב&quot;ם מותר להשתתף בה דלא כוון אלא בדרך הנאתו (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז), אמנם כמה אחרונים חולקים עליו וס&quot;ל דליכא ראיה כלל מהרמב&quot;ם (גר&quot;א, דרישה, א&quot;ר, נתיב חיים, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח), וממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט) משמע דהוא מסיק להחמיר כשאסר על עצמו איסור הנאה"	סימן שפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר שהככר יהיה 1) חול בערב שבת וקודש בשבת 2) קודש בערב שבת וחול בשבת?	"1) איתא בגמ&#x27; דמהני עירובו דחלות העירוב הוא בין השמשות ולא נחית איניש אדעתא דספיקא ואינו מכוין להקדישה עד צאה&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) [ואע&quot;פ שאז לא חזי לאכילה מ&quot;מ לא גרע מנאבד אחר בין השמשות דקיי&quot;ל דמהני עירובו (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)] 2) לא מהני עירובו דלא פקעה קדושתה עד צאה&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאמר שיהא קודש בשבת, האם מותר לאוכלה בין השמשות?	"מגמ&#x27; משמע דלא נחית אדעתא להקדישה מספק וא&quot;כ אינו קדוש כלל ומותר באכילה, אבל הרמב&quot;ם ושו&quot;ע כתבו שבין השמשות עדיין לא נתקדשה ודאי, ומשמע דהוא ספק ורק לענין עירובין מוקמינן לה אחזקה דמעיקרא (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט)"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה נוסח הקדיש את הככר?	"מיירי שאמר שיהא הקדש, ולפי הרשב&quot;ם גם כשאמר קונם אין משתתפין בה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולמחר) [אבל לפי מאי דקיי&quot;ל לעיל (סע&#x27; ח&#x27;) דמשתתפין בקונם פרטי, יכול לאוקמיה בקונם כללי (ר&quot;י באק)]"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אפשר להפקיע הקדושה מערב שבת לשבת בכדי?	"1) רש&quot;י פי&#x27; דמיירי כשאמר שיהא מחולל על מעות&lt;br&gt;2) הרשב&quot;א וריטב&quot;א פי&#x27; דקדושת דמים פקעא בכדי (ביה&quot;ל ד&quot;ה היום) [ובאמת הוא מח&#x27; אמוראים בנדרים (כ&quot;ט ע&quot;א)]"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר שפתוח לשתי מבואות והשתתף בשניהם?	"קיי&quot;ל כר&quot;ש [דלא כשמואל] דמותר לכל מבוי לטלטל לחצר זה אבל אסור לטלטל ממבוי זה למבוי זה [כלים ששבתו בבית (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)], ואם נתנו השיתוף בבית אחד וכלי אחד {או בשני כלים ונתמלא והותר, וכן צידד החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ה ס&quot;ק כ&#x27;, סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ד&#x27;)} מותרים בהדדי (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) {ולכאורה צ&quot;ב דאפי&#x27; בשני בתים ליהוי משותפים יחד דדל הבתים דאפי&#x27; אם השיתוף מונח באויר החצר מהני, ואפשר דכשהם מונחים בב&#x27; בתים הוי כאילו דעתם לחלקם}"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החצר לא שיתף באחד מהם 1) ושני המבואות השתתפו מעצמן 2) ומבוי אחד השתתף לעצמן?	"1) אם רגיל בשניהם או אינו רגיל בשניהם אוסר על שניהם, ואם רגיל באחד מהם רק אוסר על הרגיל [וחידש החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ט) דזהו דוקא בחצר שבין המבואות אבל בבית שבין החצרים (עי&#x27; לעיל סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;) אפי&#x27; אם רגיל באחד מהם שניהם אסורים] 2) דוחין החצר אצל המבוי שלא עשה שיתוף אפי&#x27; אם אינו רגיל במבוי זה דכופין על מדת סדום"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החצר שיתף עם אחד מהמבואות?	אינו אוסר על מבוי השני אע&quot;פ שהוא רגיל בו דכיון דשיתף עם הראשון סילק עצמו מזה שרגיל בו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם חצר מסולק ממבוי אחד, האם מותר לעבור בתוכה בשבת?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ט) כתב שאינו יכול לעבור לתוכה בשבת דאז אוסר עליו, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ה ס&quot;ק כ&#x27;) ס&quot;ל דהוי כמו אורח אצלם ועדיין מותר לעבור בתוכה"	סימן שפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשאוסר עליהם, למה לא אמרינן דהוי רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת שלא במקומה (לעיל סי&#x27; שע&quot;ח)?"	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) דלא אמרינן הכי אלא מחצר לחצר דכיון שיש להם חצר בפנ&quot;ע אינם אוסרים על חצר שני אבל כאן מיירי מחצר למבוי ואוסר עליהם דהרי אין לחצר מבוי אחר (ועי&#x27; מ&quot;ב דרשו שיש בזה סתירה בריטב&quot;א) {ונראה עפי&quot;ז דאם שיתף עם מבוי אחד דאמרינן דאינו אוסר על מבוי השני אפי&#x27; אם רגיל בו היינו משום דהשתא הוי כרגל המותרת במקומה ומותר בדריסת רגל במבוי שלא השתתף בה, ועוד כשלא השתתף בשום מבוי ורגיל באחד מהם אמרינן דאינו אוסר על שאינו רגיל ה&quot;נ מותר לעבור בה, ורק בכופין על מדת סדום אמרינן דאסור לעבור בה}"	סימן שפו סעיף ט		
